פנקייק, סמים ושיווק טוב…

 חזרתי מאמסטרדם הקרירה, עייפה, מרוצה ועם תובנה שיווקית חשובה לחלוק אתכם שנקראת The extra mile.

חשבתם לעצמכם פעם למה הולנד היא מדינה כל כך עשירה? יש שיגידו שזה בגלל המחצבים שלה, הגז שלה ואולי הגבינות, הבירה? שלא לאמר תעשיית הנאפאס המפוארת…

אבל אחרי כמה ימים של תעלות, פנקייקים וענני עשב בכל פינת רחוב, המסקנה שלי היא אחרת והיא נקראת – The extra mile.

ההולנדים נותנים ללקוחות שלהם בין אם מדובר בתיירים או באזרחים את ה-extra mile. משתדלים טיפה יותר, נותנים טיפה יותר, מתייחסים טיפה יותר וכל טיפה כזו עושה את כל ההבדל. אני כתיירת הרגשתי את ה-extra כמעט בכל מקום. למשל: בשירות שקיבלתי בבית המלון  – אחרי שחברת הנסיעות הישראלית שדרכה הזמנתי את המלון לא ממש טרחה להזמין לי את המלון…ההולנדים – נחלצו מייד לעזרה. בחנויות, באתרים השונים וזה לא בגלל שהם מסטולים חצי מהזמן, אלא בגלל שהם יודעים איך להתנהג ללקוחות שלהם. וזו בעצם השורה התחתונה. זה אולי נשמע פשוט מדי לחלקכם – מה בעצם החידוש כאן? ואני אומרת…אין כאן שום חידוש, לא המצאתי הפעם את הגלגל (אולי בפעם הבאה, אל תתייאשו) הטריק פה הוא ליישם וזה משהו שלא תמיד פשוט לעשות אותו – במיוחד לנו הישראלים. זה דורש מאמץ, זה דורש מעט משאבים, אולי אפילו להפסיד קצת כסף אבל זה בעיקר דורש שינוי בחשיבה העסקית שלנו ופחד הגדול שלנו לצאת פראיירים. כל אחד מאיתנו, כעסק (ובכלל כבני אדם) צריך להבין שללכת את ה-extra mile עבור הלקוח שלנו יועיל קודם כל לנו כעסק- במיוחד במשברים . פתרת ללקוח שלך משבר בזה שהלכת לקראתו – גם אם לא היית צריך, גם אם זה לא היה בהסכם – סיכוי רב שזכית בו לעוד הרבה זמן.

שירות מצויין הוא חלק משיווק מצוין. קחו לדוגמא את אחת מחברות התקשורת הגדולות בישראל (ההיפך מ-cold) שנאבקת יום-יום, שעה-שעה בתדמית הקשה של שירות לקוחות כושל שדבקה בה כמעט מיומה הראשון – ראו קמפיין רמי הויברגר ואבו מאזן. ונושא הקמפיין הוא– The extra mile. רק חשוב שלא להזכר מאוחר מדי, כדאי ורצוי לנסות את השיטה מההתחלה או אולי קצת אחרי זה- כך תחסכו לעצמכם הרבה זמן ובעיקר כסף בלנסות להסביר את עצמכם מחדש.

ולסיכום: אולי זה ב-DNA  שלהם, ואולי זה פשוט הגיון עסקי פשוט ונכון – אבל ההולנדים יודעים ללכת לקראת הלקוחות שלהם (גם אם זה בקבקבי עץ כבדים) ולשמור אותם מרוצים ומשלמים. מה שנותר לנו זה ללמוד, להפנים, להתאמץ ולעשות את ה-extra mile  כדי להצליח בזה, ואולי בסוף יצא לנו טוב, כמו להם – וגם אם קרוב, זה מספיק.

 טוֹט דֶה ווֹחֵנֵדֶה קִיר… (עד הפעם הבאה הבאה – בהולנדית)