איך תחזקו את העוגן הפנימי של הילד.ה שלכם

מכירים את הבובה הזו – "נחום תקום"? שלא משנה כמה ננסה להפיל אותה, היא תמיד תחזור לעמוד יציב? הטריק הזה קורה, כי יש לבובה הזו משקולת בתוכה שמחזירה אותה תמיד למצב של עמידה, לא משנה כמה יטלטלו אותה. 
הלוואי וכולנו היינו נחום תקום, המבוגרים ובעיקר הילדים.
המשקולת הזו, היא כמו עוגן הפנימי יציב וחזק שחשוב שיהיה לכולנו מילדות. שיהיה לנו קודם כל אותנו, שנוכל להשען על עצמנו, לבטוח בנו, לסמוך על חכמה ועל החוזק שלנו, גם כשיש טלטולים מבחוץ (ויש), ולצד העוגן הפנימי, יהיו גם עוגנים חיצוניים כמו: משפחה, חברים, מדריכים, מורים וכו'
העוגן הפנימי קיים בכולנו, נולדים איתו קטן והוא גדל יחד איתנו. אמור לפחות.
במהלך החיים אנחנו עוברים אירועים, חוויות ולפעמים אפילו אנשים שעלולים לעצור את הגדילה שלו.
איך נזהה את העוגן הפנימי של הילדים שלנו?
בגדול, רק מלהסתכל בהם ולראות את המבטים שלהם, את התנועות ואת שפת הגוף שלהם. אחר כך חשוב להתבונן בבחירות שלהם, בשפה המילולית שהם משתמשים בה, ועד כמה הם מוכנים לחיות את החיים בעוצמה.
אם הם בטוחים בעצמם, יש להם חברים שאוהבים אותם בזכות מי שהם (לא כי הם מנסים לרצות מישהו), אם הם מתמודדים עם אתגרים או לפחות מוכנים להתמודד, גם אם זה קשה, אם הם עצמאיים, מעזים, לא זקוקים כל הזמן לחיזוקים כדי להתקדם והם מסוג ה"משפיעים" (ויש עוד) – כנראה שיש להם עוגן פנימי יציב וחזק.
אם הם נמנעים (ללכת לחברים, לצאת לטיולים, להיות לבד, לישון לבד, ללכת לחוגים, לגשת למבחנים וכו'), אם הם לא מוכנים להתמודד עם קושי, חרדים, זקוקים לתיווך שלכם ההורים, או בכלל תלויים מאוד במבוגר אחראי, מתקשים ליצור קשרים חברתיים או יוצרים אותם בעזרת עוגנים חיצוניים (מתנות, הזמנה מתמדת אליהם הביתה, נתינה מוגזמת וכו'), נוטים להיגרר אחרי ילדים אחרים – העוגן הפנימי שלהם זקוק לחיזוק.
ילד בעל עוגן פנימי חזק סומך על עצמו, בטוח באמת שלו (ולכן גם לא נגרר), מנהיג וממגנט אליו ילדים אחרים… זה לא אומר שלא קשה לו לפעמים, ברור שכן! אבל הוא יודע לצאת מהקושי או לבקש עזרה – כי הוא מרגיש מספיק חזק מבפנים.
ילדים עם עוגן פנימי חזק ירגישו מספיק בטוחים להראות פגיעות ולהביע רגשות – דווקא כי הם בטוחים בעצמם.
זה נכון שאנחנו העוגן שלהם, אנחנו הסמן הימני, אנחנו שם כדי ללטף ולחבק כשצריך וגם כדי לתת גבולות וליישר כשהם הולכים קצת לאיבוד. אנחנו כאן כדי שהם יוכלו להתייעץ, לבכות, לכעוס ולהתאמן במגרש הכי טוב של החיים (הבית). אבל… זה לצד העוגן הפנימי שלהם, לא במקום.
ואם אתם שואלים אותי איך מחזקים להם את העוגן הפנימי? אני אענה שזה תלוי בילד ושכל אחד זקוק לחיזוק אחר, במקום אחר ובדרך קצת שונה.
אבל מה שמאחד את כל הילדים, זה הצורך שנסמוך עליהם. בכל גיל.
גם בגיל הרך וגם בגיל ההתבגרות (וגם אחרי). כי אם אנחנו לא נסמוך עליהם, כנראה שזו תהיה עבורם סיבה מספיק טובה לא לסמוך על עצמם.
אז קחו משימה… לומר לילדים שלכם לפחות פעמיים ביום שאתם סומכים עליהם. ממש במילים אלו: "אני סומכת עליך" או "אני סומך עליך". זה יכול להיות מתוך הקשר וגם לא. לפני שהם יוצאים ללימודים, כשהם מסיימים איתכם שיחה או התייעצות, לפני שהם הולכים לישון או בכל רגע שתרגישו שזה מתאים. זה לא במקום עצה טובה שלכם ולא במקום חיבוק, זה לצד.
ואם הם ישאלו אתכם למה אתם אומרים את זה? פשוט תגידו להם שהם ראויים לזה. וזה יהיה הצעד הראשון שלכם בחיזוק העוגן הפנימי שלהם.
אני כאן אתם צריכים עזרה בזה.
באהבה גדולה,
שרון קורן
מצמיחה כנפיים לילדים ולמתבגרים
בשיטת האימון האינטגרטיבי
054-7637737
https://koren.ravpage.co.il/findyourwings