יום אחד זה קורה… משהו מתחיל להרגיש לא נוח
יום אחד זה קורה… משהו משתנה – משהו מתחיל להרגיש לא נוח.
בהתחלה לא ממש מבינים מה זה, או למה זה קשור, סתם הרגשה כללית מוזרה.
כשמבינים שזה קשור לעבודה, לפעמים זה לא הגיוני, כי אם מסתכלים על כל הפרמטרים – באמת שאין לזה סיבה. אבל זה שם.
וברגע שמצליחים לפענח ולהודות בעובדה, שהאי נוחות הזו היא בעצם תחושה של מיצוי או של חוסר סיפוק בעבודה – היא עוברת שלב. כי כשהדברים גועשים מתחת לפני השטח, זה דבר אחד, אבל כשהם עולים למודעות – זה כבר סיפור אחר לגמרי! כשאנחנו מתחילים להיות מודעים לנושא – הוא מקבל תוקף ונוכחות שאנחנו כבר לא כלכך יכולים להתעלם מהם.
אז בהתחלה, זה לא נוח, וזה יכול להיות לא נוח גם חודשים וגם שנים – עד שה"לא נוח" הופך לבלתי נסבל ואולי אפילו מעבר לזה – תיכף נדבר על זה.
ההחלטה לעבור לשלב הבא בקריירה (לא המחשבה, לא המשחק ברעיון – ההחלטה!) היא שילוב של כמה דברים:
- בשלות – קצת כמו אורז (מקווה שהדימוי הזה לא מעליב אף אחד ?),
אורז הופך להיות מוכן ברגע אחד מאוד מדויק. אם מסירים אותו מהאש לפני הזמן, הוא יהיה קשה וחולי ואם משאירים אותו אחרי הזמן – הוא מתחיל להיות דביק וגושי (לא כיף!) וכך גם בהחלטה לשנות כיוון בקריירה – חייבים להגיע לבשלות המדויקת! כי לפני כן, זה פשוט לא יקרה, כי אתם לא מוכנים ואם תתבוססו בזה זמן רב מדי, יקרו כמה דברים:
1. איכות החיים תפגע – כי האושר שלנו תלוי במשמעות שלנו בעולם הזה, וכשאנחנו במקום הלא נכוןואנחנו מרגישים לא מוגשמים ולא מסופקים – אין סיכוי שנהיה מאושרים באמת!
2. איכות העבודה תפגע – כי מי יכול לככב בתפקיד שהוא אומלל בו?
3. הסביבה תפגע – מה שקורה לנו בפנים, משתקף בחיים האישיים והמקצועיים שלנו, אף אחד לא שחקן טוב עד כדי כך טוב, כדי לחיות חיים כפולים – מתוסכל בפנים ובחוץ – בן(בת) זוג לתפארת, הורה לתפארת, חבר לתפארת – זה לא עובד ככה. אנחנו בחוץ, מה אנחנו בפנים – בסופו של דבר זה צף. גם אם מישהו אומר לעצמו עכשיו – אני דווקא מצליח להסתיר את זה לא רע. אז ראשית, לאורך כמה זמן? שנית – תשאלו את הקרובים שלכם, יכול להיות שדברים שרואים משם לא רואים מכאן, והכי חשוב (שלישית) – בלי להכיר אתכם אני בטוחה שלא ככה הייתם רוצים לחיות, כי כולנו שואפים לחיות באמת ולא בשקר.
אז בעצם, נדרשת בשלות כדי לעשות את הצעד או את קפיצת האמונה, כמו שאני קוראת לה.
- רוח גבית – בואו נשים את הדברים על השולחן – שינוי הוא מפחיד. זאת הסיבה שכל כך הרבה אנשים תקועים, כי הם מפחדים, וממש בצדק הרבה פעמים. ולכן, כדי לעשות את ההחלטה ואת הצעד לשינוי בקריירה – צריך רוח גבית. קודם כל, חשוב מאוד לגייס את המשפחה, לפחות את בן או בת הזוג שיתמכו ברעיון. אני פוגשת כל כך הרבה אנשים שמפחדים לשתף את בני הזוג שלהם בתחושות ובמקום שהם נמצאים בו בקריירה. חלקם חוששים מהתגובה, חלקם כבר רמזו וקיבלו כתף קרה והיתה לי מישהי שאפילו השתמשה במילה "נבוכה". חשוב לרתום את בני הזוג לתהליך, כי הם חלק גדול מהחיים שלכם ולכן, גם חלק גדול מהשינוי! זה לא יקרה בלעדיהם. לפעמים צריך לרתום ולפעמים צריך רק להציף ולספר והם כבר שם בשבילכם – למרות שאולי חשבתם אחרת.
- אמונה באושר – רק מי שמאמין שאושר הוא המרכיב הכי חשוב בחיים שלו, שחשוב להיות מאושר ושמגיע לו להיות מאושר – יכול לצעוד אל השינוי.
מי שמאמין שקריירה זה כסף, זה בטחון כלכלי וזה יציבות בלבד, לא מתאים לתהליך הזה או לא בשל אליו עדיין. כסף הוא אכן חשוב מאוד! אבל… כסף אפשר לעשות בשני מצבים – באושר או בתסכול ואומללות. ההבדל הוא שכסף שתעשו באושר – יחזיק לנצח וכסף שתעשו בתסכול ואומללות – לא יחזיק זמן רב, כי כולנו שואפים להיות מאושרים – פשוט ככה אנחנו בנויים.
ובהמשך לשיחה על האורז… כשאנחנו כבר מרגישים את זה מבפנים, כבר מוכנים להודות בזה, תחושת אי הנוחות כבר קיימת, ויש לנו את 3 הפרמטרים שציינתי – חשוב לפעול. כי ממש כמו האורז, יש רגע שבו אנחנו עוברים לשלב של ייאוש ולשם לא כדאי להגיע. נסו לתפוס את זה לפני שזה קורה.
לפני שבא לכם למות כשאתם קמים בבוקר לעבודה (כך אמרה לי מישהי לפני שבוע). לפני שבא לכם לסגור את העסק באותו יום (כך אמר לי מישהו לפני כמה ימים), לפני שבא לכם לעשות שברו את הכלים ולא משחקים…(שאני שומעת כל הזמן), והיו עוד תיאורים שאחסוך מכם.
מגיע לכם לקום בבוקר עם חיוך, עם שמחה, עם תשוקה לעשייה, עם הערכה, עם הגשמה, עם פרנסה טובה שמספקת את הבית שלכם ואת הלב שלכם. מגיע לכם!
ותדעו… once זה התחיל – זה לא הולך לשומקום, אז תעשו משהו בנדון.
באהבה גדולה מאוד,
שרון
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!